הצד הנסתר של הזוגיות

הבחירה המוזרה.
אנחנו, אני וזוגתי, הפוכים זה מזה, ממש שמן ומים. אף על פי כן אני מתחייב לחיות דווקא איתה על אף שמבחר הנשים הזמין שסביבי הוא עצום. בנוסף, אני מתחייב בפניה לחיים משותפים על אף שמדובר במחויבות כלכלית עצומה. ואם זה לא מספיק, אני גם מתחייב בחגיגיות לפני כולם לחיות איתה עד סוף חיי בטוב וברע על אף שיש כל כך הרבה גירושין סביבי.


מעבר לשונות הבסיסית שבנינו ומעבר למחויבות הבלתי הגיונית שלקחתי על עצמי יש בנינו גם קונפליקטים בלתי פוסקים ואם זה לא מספיק אז היא גם מזכירה לי את אחד מהורי ודווקא את זה שיש לי איתו קונפליקט בלתי פתור מאז תקופת הילדות.

אז למה, למה אני נמשך בצורה בלתי מוסברת ובלתי הגיונית לנהל קשר קבוע ומחייב דווקא עם האישה הזו שעוד מאתגרת אותי כמעט כל יום עם נושאים כואבים ולא פתורים מן העבר?   

שמתי לב שבכל מערכות היחסים שלי, החל מהקשר עם ההורים בילדות, ישנו קונפליקט מסוים שחוזר על עצמו לאורך השנים שאיתו אני מתמודד. אבל לא רק אצלי, לכל אחד מאיתנו יש קושי רגשי שאיתו הוא מתמודד לאורך כל חייו. זה יכול להיות, חוסר הערכה עצמית, קושי לקחת מקום, פחד ללכת לאיבוד בתוך מערכת זוגית, קינאה, חרדת נטישה, כל אלו עולים וצפים בתוך המערכת הזוגית.

אם כך הוא הדבר נראה שהמערכת הזוגית היא מרחב של התפתחות אישית של כל אחד מבני הזוג. בהתחלה נמשכים זה לזו, אח"כ מתחייבים וננעלים, ואז כשאין לאן לברוח עולים הקונפליקטים ואיתם צריך להתמודד.

הרעיון שהזוגיות היא מרחב של התפתחות הוא יפה אבל, מה אם אני לא רוצה להתפתח? מה אם עייפתי, ניסיתי, ודי לי? אולי אפרסם באינטרנט רשימה של מה אני מעדיף אצל אישה וחסל סדר קונפליקטים ומריבות?

אבל, זה לא הולךכך. בפועל אנחנו נמשכים לאנשים הפוכים מאיתנו כדי לפגוש את הקונפליקטים כדי לצמוח ולהתפתח בעזרתם. אי אפשר לברוח מהתפתחות אישית. העובדה שהמשיכה הלא הגיונית כל כך חזקה מעלה את המסקנה שמעבר להתפתחות יש גורם שדוחף אותי לאותו תהליך.
מיהו הגורם שדוחף אותי לעבור תהליך של התפתחות?


יש גורם בעולם שנקרא לו: אנרגיה קוסמית/ יקום/ אור אין סוף/ אלוהים/ בורא/ אהבה. הגורם הזה רוצה להביא את האנרגיה שלו לעולם הזה לבני האדם.

הלך האלוהים וברא את האדם ואמר לעצמו, זה האדם שיקבל את האנרגיה שלי. אבל האדם, באותו הזמן, היה פרא אדם, איש מחוספס למדי, מרוכז בעצמו, מגודל שיער, לא מתרחץ, חותך בכביש ומצפצף ברמזור.


אמר האלוהים לעצמו, האיש הזה לא יכול לקבל את האנרגיה שלי. אני אמנם אלוהים ובשתי סטירות אני מיישר את האיש הזה אבל אני דוגל בבחירה חופשית. אני רוצה שהאדם יבחר מרצונו לעשות שינוי.

מול מי מוכן הגבר לעשות שינוי? מול אישה. הלך האלוהים וברא גם את האישה. ובאמת, רק כשהופיעה האישה התחיל הגבר לעשות שינוי.

מהות השינוי מבוסס על – פחות אני יותר אנחנו. הקונפליקטים בין הגבר לאישה יפתרו כאשר כל אחד מבני הזוג יפסיק לראות את עצמו כמרכז הבית ויתחיל לראות את הזוגיות, את התא המשפחתי כערך וכמטרה העיקרית שיש לממש.

את נושא ההתפתחות אפשר לראות בארבעה משפטים:
לא טוב היות האדם לבדו, כי הוא צריך מערכת יחסים כדי להתפתח בתוכה.
עזר כנגדו, בני הזוג מקשים זה על זו ויוצרים קונפליקטים המשמשים כחומר גלם ותוכן לימודי לצורך תהליך ההתפתחות.
איש ואישה זכו שכינה בניהם, בני הזוג עוברים תהליך של זיכוך שבסופו הם מקבלים וחווים אנרגיה של משמעות ואהבה.
לא זכו, אש אוכלתם, אם הם לא יעברו תהליך של זיכוך אש האגו תאכל אותם.


המערכת הזוגית לא נועדה כלל בשביל רווחה ועונג אישיים אלא בשביל לשמש מרחב של התפתחות אישית. זוגיות שתתנהל על בסיס מה אני מקבל מהקשר, לא תצלח. זוגיות שתתנהל על בסיס אני והעונג שלי, תדעך ולא תצלח. לא חתונה מפוארת, לא לימוזינה, לא זיקוקים. רק זוגיות שתכוון לחיבור הרוחני שלנו תצלח ותוביל לשלום בית, לשמחה, סיפוק ומשמעות.
 
 
pencil5, pencil, write, edit, blog, note

מאמרים


 

עקבו אחרינו

כתובת אשקלון, בית מעריב תל-אביב
Facebook
טלפון 050-7125003
דוא"ל aunilb@gmail.com

טיפול זוגי וטיפול פרטני 

בנימין ארדיטי